"לבת שלי יש כרס גדולה, נשפכת וזה ממש לא נראה כאילו זה מפריע לה. עשינו מנוי לבריכה והיא הסתובבה היום בביקיני.
ניסיתי לשכנע אותה ללבוש חולצה אבל היא לא הסכימה בשום אופן. פגשה כמה ילדים מהכיתה שממש לעגו לה ונעלבה מאד. ואני כועסת על עצמי שאפשרתי לה להסתובב ככה…." (מ. אמא לבת שמונה וחצי) "הבת שלי מוזמנת לחגיגות סיום שנה ובת מצווה, והיום הרבה מהמסיבות נערכות בבריכות. התכונה סביב המסיבות האלה רבה: בנות משוות בגדי ים ו…..גם את הגוף. הבת שלי לא רזה, והיא לא רצתה ללכת לחלק מהמסיבות. הייתי צריכה לעבוד קשה כדי לשכנע אותה ללכת, אפילו עם חולצה…" (ג. אמא לבת 11 וחצי) שני תיאורים, שונים ודומים. משותפת להם התחושה המורכבת של חיים בעידן בו למראה החיצוני משמעות גדולה מאד, בו למשקל משקל גדול מאד…. מוכרת, ידועה וכואבת הסטיגמה לגבי שמנים, בחברה שלנו. היא כואבת שבעתיים כשמדובר בילדים. כהורים, מאד קשה לעמוד מנגד ולראות את את הילד נפגע. מצד אחד, הרצון להצילו ולמנוע ממנו את הכאב, הוא עצום. מצד שני, זה הוא, אלה הם חייו, וביום מן הימים הוא ייאלץ להתמודד. ובטוח שלפספס חוויות בגלל מראה חיצוני, זהו מסר שגוי. אז מה עושים? ראשית- הקשיבו לילדים.
אל תמהרו לבטל את תחושתם ואל תמהרו להרגיע. וחשוב לא פחות- תנו מקום גם לתחושות שעולות בכם,
למגוון הרגשות הצצים: פחד, אשמה, כעס… והכי חשוב: למדו את הילד לקבל את עצמו. בדיוק כמו שהוא. הדברים הללו לא סותרים, אגב,
את הצורך הקיים לעיתים בשינוי.
יותר מהקילוגרמים חשובים מאד ההתנהלות,
אורח החיים, אופן האכילה והיחס לאוכל.
של הילד ושל ההורים.
אבל גם אם עובדים על השינוי, הוא אינו מתקיים מיידית.
והרי גם אם הילדה תרזה עכשיו, לקראת מסיבת הבריכה הקרובה,
אין הדבר מבטיח כלום לגבי משקלה
לקראת המסיבה שתתקיים בעוד חודשיים, או בעוד שנה…
"זו את וככה בדיוק אנחנו אוהבים אותך!"
זה צריך להיות המסר לילדים שלנו,
ללא קשר למשקלם, גובהם, צבע שערם ואפילו אופן ההתנהגות שלהם.
ואם, כהורה, יוצא לך להרגיש לפעמים, שזה לא בדיוק ככה:
שהמשקל של הילד, שההתנהגות שלו,
מאד מפריעים לך אפילו עד כדי כך
שבגלל זה אוהבים אותו קצת פחות- ממליצה לגשת לטיפול במהירות.
(זה קורה וגם זה נורמלי. אבל חשוב מאד לטפל. בלי הילד, כמובן).
חשוב מאד להזכיר לילדים את החוזקות שלהם, את התכונות המופלאות שלהם,
את הכשרונות הייחודיים להם.
להדגיש, שיש המון ילדים בעולם,
ולכל אחד מראה אחר, גובה אחר,
משקל שונה והכל בסדר.
לכולם יש מקום.
ואם למישהו זה מפריע, זו בעיה שלו.
אם הילד מרגיש בנוח בגופו,
אל תעודדו אותו לכסות.
ואם הוא מרגיש לא בנוח, שילך עם חולצה.
הדבר הכי חשוב- שהוא ירגיש בנוח.
